בהמשך לתהליך השלב הבא הוא סקיצות ובדים.
חשבתי וחקרתי מה הכיוון הכללי של הצללית אליה אני רוצה להגיע והתחלתי להתעניין באופנה ישראלית מימי תחילת המדינה.
משך אותי במיוחד סיפורו של בית באופנה "אתא".
"אתא" היה ממפעלי הטקסטיל הראשונים בארץ,הוקם ע"י משפחת מולר והפעיל גם חנויות שמכרו את הבגדים שיוצרו בו בכל רחבי הארץ.
הוא הוקם בשנות 40 באזור כפר אתא-איזור שהיה נחשב נידח(אולי עדיין?) ומרוחק מלב תעשיית האופנה אשר התמקמה מין הסתם בתל אביב.
עיצוב הבגדים היה צנוע ובסיסי בתחילה וכן הבדים היו בסיסים-כובעי טמבל,חולצות רקומות ומדי תנועות נוער היו ה"לחם והחמאה של המפעל ,בתקופה מסוימת, היה נוהג אצל ילדים ונערים עולים חדשים ולעתים גם אצל נערות, לקנות בלוויית תושב ותיק בחנות אתא את כל הביגוד הדרוש ליום חול, וחולצה לבנה לשבת. בשנות ה50 החלו לתת דגש גם על גזרות וטרנדיות ואפילו לולה בר עיצבה שמלות לחברה.
המפעל נסגר בסופו של דבר בשנות השמונים לאחר סיכסוך עובדים ארוך. הישראלים כבר היו חשופים לאופנה עולמית ופחות עסקו בבנין הארץ והצורך באופנה מין הסוג ה"הזה" ירד.
מאמר מעניין של איילה רז על בית החרושת וכן הבלוג שלה
No comments:
Post a Comment